לחמניות ממולאות פיצה משוגעות

אני יודעת שאני לא נראית אבל אני אמא מאוד דאגנית, ואני בקלות מריצה סרטי אימה בראש.

הילדים כבר מורגלים, לצאת מהבית ולקבל טלפון עוד לפני שהגיעו לתחנת האוטובוס הקרובה שנמצאת

שלוש דק בדיוק מהבית. עלית על האוטובוס? כן אמא.

וירדת? כן אמא. הי בן, הגעת לבית של החבר ? כן אמא. ולאן תלכו, לגינה ליד הבית שלו.

הי בן, אתם כבר בגינה? כן אמא. אחלה מתי חוזר? וכווווווווווווו

כן כן , אני קרציה ממש. ועד כאן הכל טוב ויפה. אבל מה קורה אם הם לא עונים לי? הווווו

אז אני מזעיקה את מי שאפשר ונמצא הכי קרוב ומספרת לו שמשהו קרה וחייבים ללכת לחפש את הילדים.

יש לי המון סיפורים כלו נורא מצחיקים, על מקרים שבהם רצתי ברחובות לחפש כי לא ענו לי לשיחת טלפון,

סתם כי הילדים היו בדיוק על נדנדה או עסוקים בחיים שלהם ולא בחרדות של אמא.

ומילא זה היה רק לילדים. אבל גם הבן זוג שלי, אם הוא יוצא מהבית ואחרי חמש דק לא עונה לטלפון,

אני מיד יוצאת בעקבותיו. לא מזמן, כמעט התקשרתי למשטרה כי הוא יצא מהבית בלי טלפון,

ולא חזר אחרי 10 דק׳, וזה היה ממש מוזר  כי מי יוצא לזרוק זבל בלי טלפון????????

אז יצאתי לחפש אותו, בהתחלה בבניין, ואז בחוץ, ואז לקחתי

את האוטו ועברתי בכל השכונה. התקשרתי בינתיים לילדים לספר להם שאבא נעלם, זה לא עניין אותם ככ,

כי הם כבר מכירים אותי אז הם ניתקו לי, נכנסתי ללחצים, לא מצאתי,

חיפשתי שוב בכל מקום בבניין, חזרתי הביתה מותשת ומודאגת והוא בדיוק נכנס מהדלת של השכן ליד.

תוך כדי שאני מספרת את זה אני מבינה שאני לחלוטין לא שפויה.

היום המתבגר חזר מבית הספר, אחלה יום שמש, החליט לצאת לטיול בפארק עם הכלב.

אני מכינה לחמניות פיצה תחזור מהר? בטח אמאאאאאא

עברו חמש דק׳, אני מתקשרת, הוא לא עונה. עברו עוד חמש דק׳ אני שוב מתקשרת הוא לא עונה.

מתקשרת לבן זוג, הוא בדרך הביתה באוטו, ומספרת לו שהילד נעלם בפארק (פאקינג שתיים בצהריים חח)

מתי הוא יצא? הוא שואל אותי.. לפני 10 דק׳, טוב ביי הוא מנתק לי.

בדיוק המעלית נפתחת והמתבגר נכנס עם הכלב. למה אתה לא עונה לטלפון אני מנסה להשיג אותך!

טוב אמא, יש משהו לאכול ? אולי הלחמניות פיצה מוכנות כבר?

נשמע לכם מוכר? נשמעת לכם חרדתית יתר על המידה? צודקים! אבל זו אני.

הכנתי לצהריים לחמניות פיצה משוגעות ממש אבל, כאלו שאי אפשר להפסיק לאכול.

לחמניות ממולאות פיצה משוגעות/18 לחמניות

מצרכים למתכון:

1 קילו קמח לבן

2 כפות שמרים יבשים

100 גר׳ סוכר לבן

כף מלח דק

5 כפות שמן זית

500-550 מ״ל מי ברז

למילוי:

כוס אחת של רוטב עגבניות איזה שתבחרו, אני משתמשת בפאסאטה של מוטי (mutti)

150 גר' גבינת גאודה מגורדת או כל גבינה צהובה אחרת שתבחרו

קצת מלח גס

קצת אורגנו

1/4 כוס פרוסות זיתים

לציפוי:

1/4 כוס שמן זית

1/4 כפית מלח דק

1/4 כוס שומשום

אופן ההכנה:

בקערת המיקסר מערבבים קמח לבן, שמרים יבשים סוכר ומלח, מפעילים את המיקסר ובמהירות איטית מוזגים

פנימה מחצית מכמות המים שבמתכון, ואת שמן הזית, מוסיפים לאט לאט תוך כדי לישה עוד מים עד שהבצק

לא צריך יותר, ולשים אותו למשך 8-10 דק׳ עד שהוא רך וחלק.

אל תפחדו להרשות לעצמכם בצק טיפי דביק, זה יהפוך אותו אחכ למושלם בפה שלכם.

מעבירים את הבצק לקערה משומנת בשמן זית, ומכסים בניילון נצמד ובמגבת לשעתיים בטמפרטורת

החדר או לילה במקרר (אני התפחתי לילה במקרר)

מוציאים את הבצק למשטח עבודה, ומחלקים אותו לכדורים במשקל 100 גר כל כדור .

מניחים את הכדורים על תבנית תנור מרופד בנייר אפייה שומרים על מרווחים של 2-3 ס״מ בין הכדורים.

מכסים את הכדורים במגבת ומניחים להתפחה של 15 דק. לאחר 15 דקות, בעזרת האגודל, לוחצים

על כל כדור בצק במרכז שלו ומרחיבים מעט בעזרת הידיים ליצירת גומחה קטנה.

מכסים שוב את הכדורים למנוחה של 20-25 דק.

מחממים תנור ל 190 מעלות.

שוב לוחצים אצבע בתוך הגומה כי הבצק כבר קצת תפח, כדי שיהיה יותר מקום באמצע, וממלאים

בכל לחמניה כף של רוטב פיצה, מפזרים מעט מלח גס ואורגנו, ומעל זה כף גדושה של גבינה צהובה

מגורדת, מי שאוהב אפשר להוסיף על הגבינה פרוסות זיתים ירוקים.

מערבבים בקערה שמן זית וקצת מלח דק, ומברישים את שולי הלחמניות מסביב.

מפזרים שומשום בנדיבות ואופים כ 12-15 דק׳ עד שהלחמניות זהובות למראה.

מגישים חם חם.

**קמח לבן אפשר להמיר בקמח כוסמין לבן 100% או ב 50% קמח מלא ולהוסיף קצת מים.

**אם הכמות גדולה לכם מדי, אפשר לחלק את כל המצרכים בחצי

**מלית פיצה אפשר להמיר בכל מלית אחרת שתרצו אפילו בבשר, פסטו וגבינות, פטריות או כל מה שאוהבים