מיני אלפחורס של ויטל

בתקופה האחרונה אני מקבלת המון הודעות מאנשים שרוצים להביא אליי הביתה אוכל או כל דבר אחר שקשור לתוצרת עצמית, כדי לפרגן לי וכדי שאפרגן בחזרה בפרסום העסק שלהם. זה התחיל מיד עם סיום פרק א של סגר הקורונה, וכיון שהרבה אנשים במהלך התקופה נותרו ללא פרנסה או היו צריכים לחשב מסלול עסקי חדש, זה

רק הולך וגובר. קשה לי לסרב לאנשים, שעובדים בבית ומכינים דברים באהבה כדי להתפרנס מהם, ולפעמים הבית שלי עמוס באופן מוגזם, ואין מקום יותר, ואני לא אומרת לא, וכך יוצא שלפעמים אין מקום במקרר לכלום, ואני אפילו לא מספיקה לטעום מהכל. אבל אני הכי הכי שמחה לפרגן, אהבה ופרגון זה הדבר הכי אנושי חם וטוב שקיים, והרבה אנשים נוטים לחשוב שאני מקבלת כסף על הפרגונים האלו, אבל אני לא. אני מאמינה שפרגון ואהבת חינם מזמנים אלינו רק טוב כל הזמן. וכך קורה שאני פוגשת, מכירה ומתוודאה לכל כך הרבה אנשים,

שלא משנה איפה הם גרים הם עושים את כל הדרך עם מרכולתם כדי להגיע אליי ליפו.

אחת מהן, ויטל, היא קונדיטורית שכדי להתפרנס התחילה למכור מהבית סלטים ולחמים, וגם עוגיות ועוגות. ויטל שלחה לי הודעה באינסטוש, שהיא רוצה להביא לי ממעשה ידיה, אמרתי לה תפאדלי, שכחתי מזה כמובן, וביום שישי האחרון כתבה לי בבוקר לנייד שתגיע בצהריים. ידעתי שאני אחרי סדנה ורוצה לנוח, שלחתי את הנייד של הבת שלי וכתבתי לה שיתאמו כשהיא מגיעה ליפו. כשהיא הגיעה, לא ראיתי אותה רק שמעתי מהחדר, הדלת נסגרה והמתבגרת נכנסה ואמרה לי: אוי מיי גאד אמא! איזה אריזה יפה. פתחתי את שקיות הנייר היפות ושם ראיתי מבחר מטורף של סלטים ביתיים, אריזה אחת מדהימה של עוגיות, ועוד אריזה עם עוגת בראוניז. משהו בחבילות האלו פשוט גרם לי לעוף למטבח, לפתוח הכל ולטעום. התחלתי עם הסלטים, עם טעם ביתי משובח, ויטל שלחה לי גם לחם מחמצת מדהים, וכשסיימתי עם המלוח, מיד פתחתי את המתוק את הקופסא של העוגיות כי היא היתה ככ יפה שלא יכולתי להתאפק. הביס הראשון היה של באלפחורס שנחו בפנים, והרגשתי שעולות לי דמעות בעיניים. באפייה ובישול יש המון אהבה שמועברת דרך האוכל וההגשה שלו, הטעם וההגשה של העוגיות ריגשו אותי ככ ולא יכולתי להפסיק לאכול, טעמתי מכל העוגיות (יו יו, וביסקוטים, ועוגיות אגוזי לוז וקפה וכו..) כולן היו מדהימות אבל האלפחורס גמרו אותי. ביקשתי יפה את המתכון מויטל ורשות לפרסם אותן, ולמזלי למזלכם היא הסכימה.

יש לי מתכון דומה בבלוג, אך קצת שונה, ואולי העובדה שויטל הכינה אותן ככ קטנות תרמה לייחוד שלהן.

אז היום הכנתי את המתכון של ויטל עם שלבי הכנה בוידאו בהיילייטס (לחצו כאן)

מה שהכי חשוב לזכור זה לשמור על כמויות מדוייקות, ולאפות את העוגיות לא יותר מהזמן והטמפרטורה שרשומים במתכון למרות שהן נשארות לבנות לגמרי. משם באה הפריכות המטורפת שלהן.

שולחת אתכם לדף גם לדף של ויטל אם תרצו להזמין ממנה משהו.ואל תשכחו לפרגן לאחרים במיוחד

בתקופה הזו, זה הדבר הטוב שיותר שכולנו יכולים לעשות אחד למען השני.

מיני אלפחורס של ויטל/סביב 50-60 יחידות

מצרכים למתכון:

200 גרם חמאה קרה קוביות
250 גרם (כוס ושלושת רבעי) קורנפלור

10 גרם אבקת אפייה
120 גרם (כוס)אבקת סוכר

200 גר' קמח לבן (כוס וחצי פחות כף)
3 חלמונים מביצים גודל L
1/2 כפית תמצית וניל

לציפוי:

צנצנת ריבת חלב מכל סוג
1/4 כוס קוקוס טחון

במעבד מזון עם להב פלדה (אני הכנתי בקערה עם הידיים )מעבדים בפולסים קצרים חמאה, קמח, קורנפלור, אבקת אפייה ואבקת סוכר

עד לקבלת פירורים דקים. מוסיפים חלמונים, וניל ומעבדים רק עד ליצירת בצק אחיד. מוציאים את הבצק מהקערה

ובעזרת הידיים על משטח מאחדים אותו לכדור. עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר לשעה להתייצבות.
מחממים תנור ל-160
על משטח מקומח, בעזרת מערוך מרדדים את הבצק, אל תרדדו דק מדי, אחרת הבצק יישבר לכם אחרי

האפייה, תרדדו בערך לעובי ס״מ. בעזרת קורצן (אני השתמשתי בקורצן בקוטר 4 ס״מ) קורצים עיגולים ,
מניחים אותם על תבנית התנור מרופדת בנייר אפייה, אופים במשך 10 דק בערך שהעוגיות ממש אבל ממש מעט מקבלות צבע זהוב בהיר, וחשוב שהן יישארו עדיין בהירות.
מצננים את העוגיות בטמפרטורת החדר.מחלקים את העוגיות לזוגות, והופכים אחת מהן. בעזרת כפית או שקית זילוף ממלאים את מרכז העוגיה בריבת חלב, סוגרים את העוגיוה עם הזוג שלה, מגלגלים בקערה עם קוקוס.

**העוגיות נשמרות עד ארבעה ימים בכלי אטום בטמפרטורת החדר או במקרר.

**ריבת חלב אפשר להמיר בכל מלית אחרת שאתם אוהבים

**לא ניתן לוותר על הקורנפלור ולא ניתן להמיר אבקת סוכר בסוכר רגיל, לא תתקבל תוצאה דומה.

**אם אין ברצונכם לאפות כמות גדולה של עוגיות אפשר להקפיא מחצית מהבצק.