נעים מאוד, קרן 🙂

אני אופה ביתית, עם דחף בלתי נשלט לאפיה, שמתעלפת למראה עוגה בחושה פשוטה וטעימה.

מכורה לניירות אפיה, סדקים בעוגה, וגם לאבקת סוכר, פרג, קינמון, עוגות שמרים חמות, וגם לריח שמתפשט בבית כשעוגה נכנסת לתנור!

עם הזמן גיליתי שאני מאוד אוהבת לעמוד מאחורי המצלמה…

המשך קריאה….

כבר הייתם אצלי בסדנה?

סדנאות אפייה אצלי בבית
ביפו! לומדים לאפות יחד, ואחכ מנשנשים 🙂

ללוח הסדנאות שלי

עוגיות

עוגיות הטחינה של שולי

יולי 3, 2020 | 115 תגובות

אני מאוד אוהבת עוגיות טחינה ואיך שהוא אין בבלוג מתכון לעוגיית טחינה פשוטה וקלאסית,

וכמו שאני תמיד מאמינה, דברים לא סתם מחכים וממתינים. השבוע התארחנו בראש פינה, בבית

עתיק ויפה שנקרא חצר שולמית. שמנו בוייז אמנם אחוזת שולמית והגענו למקום נטוש והילדים רצו להרוג אותי,

אבל התעשתנו מהר מאוד והבנו שאנחנו במקום הלא נכון. כשהגענו לחצר הילדים כבר היו מאוד חשדנים

לגבי המקום, והרגשתי שהם קצת לא מאמינים לי שהמקום מהמם, אבל נכנסנו לתוך גן עדן קטן,

מלא באוצרות עתיקים (הלובי הוא גם ספרייה וגם מלא משחקים), החצר ירוקה עמוסה בעציצים ועוד אוצרות

מדהימים, מלא פינות ישיבה קסומות מתחת לעצים, בריכה קטנה ואינטימית, חדרים אמאלה!!! הילדים קיבלו

חדר משלהם והיו בשוק, הכל לבן ונקי ויפה, הכל צחור ומריח טוב, החדרים פונים לבוסתן עמוס עצי פרי,

הכל מושלם! אבל את פנינו קיבלה אישה, תמר, שלא מיד קלטתי והבנתי כמה המקום הזה זכה בה.

תמר היתה בעלים של מסעדת ג'עוני בראש פינה, וחברתה הטובה ביותר, שולי, היתה הבעלים של חצר

שולמית. לפני שלוש שנים שולי נפטרה (אתמול היה יום השנה) והבנות שלה מירב ומיכל, לקחו את המקום

(שתי הנשים הכי יפות שראיתי בחיי נשבעת!) וממשיכות לנהל אותו אבל מרחוק. תמר, שבינתיים סגרה את

המסעדה שלה, התפנתה לנהל בפועל את חצר שולמית, וככה היא מקבלת את פניהם של האורחים,

מספרת להם בעיניים נוצצות מגעגועים על שולי, על האחוזה, ועל כל פינה בה. תמר גם מכינה את האוכל,

לנו חיכו במקרר בחדר עוגיות, וככה התחיל הרומן שלי עם תמר. לא רק עוגיות היא מכינה. גם ארוחות בוקר,

היא סידרה לנו בבוקר שולחן מהאגדות בחצר, אני לא יכולה לפרט מה היה שם, תלכו!

ליד הבריכה פינקה אותנו במרטיני, ואחר הצהריים בקפה הפוך מדהים, הכל מוגש תמיד בצורה

כל כך יפה וביתית ואסטתית. מהרגע שעוגיית הטחינה הראשונה נבלעה בפי, יצאתי מהחדר חדורת מטרה,

והודעתי לתמר שאני חייבת את המתכון. לא נרגעתי עד שקיבלתי אותו! הבנתי גם מתמר ששולי היתה מכינה

את העוגיות האלו לאורחים שלה, ולמרות שאני בטוחה שתמר מכינה עוד ככ הרבה דברים טובים,

היא שומרת על המסורת של שולי וזה שבה את ליבי. בכלל המקום נכנס לי ללב.

אני יכולה עוד קצת לספר על המקום, על ראש פינה, על המפגש המרגש שהיה לי עם עוד משפחה שפגשנו

בחצר, אבל אני פשוט ממליצה לכם לנסוע לשם. אני כבר הזמנתי מקום שוב, ולמרות שזה ידוע שאני בן אדם

שלא חי בלי ים לידו, ראש פינה עשתה לי ממש חשק לעבור לגור בה:-)

אז יש לנו מתכון לעוגיות טחינה של שולי, ואני כל כך שמחה! וגם אתם.

את כל שלבי ההכנה תמצאו בהיילייטס כאןכאן בוידאו

עוגיות טחינה של שולי/המון עוגיות שמתחסלות בצ'יק (לפחות 50)

מצרכים למתכון:

2.5 כוסות (350 גר') קמח תופח (או 350 גר' קמח לבן ו 2.5 כפיות אבקת אפייה)

כוס (200 גר') סוכר לבן

כוס (240 גר) טחינה גולמית

200 גר' חמאה רכה

2 שקיות סוכר וניל

אופן ההכנה:

בקערה מערבבים את כל החומרים, אני התחלתי עם מרית ועברתי בסוף לידיים,

אפשר גם במעבד מזון עם וו גיטרה, עד לקבלת תערובת אחידה. התערבות במרקם מאוד רך ונעים.

אפשר להכניס למקרר להתייצבות מעט.

מחממים תנור ל 180 מעלות, חום עליון תחתון ומרפדים בנייר אפייה. קורצים מהבצק עיגולים קטנים, הגודל תלוי בכם,

תמר מכינה אותם בגול של גולה, אני מעט גדולים יותר. מניחים את העיגולים במרווחים קטנים

על תבנית האפייה, ומועכים מעט בעזרת היד. אופים כ 10-11 דקות עד שהעוגיות משחימות מעט.

מצננים לחלוטין לפני שאוכלים, שכן העוגיות מתפוררות לגמרי לפני צינון.

שומרים בצנצנת אטומה, ומתפלללים לא לקום מתוך שינה לאכול מהן, כי הן פשוט ממכרות.

**לפרווה אני מאמינה שאפשר להמיר חמאה בשמן קוקוס (170 גר') או בנטורינה או מחמאה

**אמרו לי שאם מוסיפים להן אגוז או שקד מלמעלה זה ממש טעים, אפשר להוסיף גם לבלילה

קצת קפה שחור (המלצות שלכם)

**את הסוכר לא חושבת שניתן להפחית שכן אז העוגיות יאבדו מהמרקם שלהן.

**אני משתמשת בטחינת היונה, כל טחינה סבבה.

**אפשר להמיר מחצית מכמות הקמח לקמח מלא.