ב 2013 פתחתי בלוג, באתר סלונה שכבר לא קיים יותר. העליתי לשם מתכונים,

ואז הגיעה ממערכת האתר ההצעה המסחרית הראשונה שלי. זה היה סמוך לעלייה

של איזו תכנית ריאליטי שאני לא זוכרת את שמה, שבה המשתתפים (אנשי אוכל) יצאו לאיזו טירה

באנגליה נדמה לי, ואני לא זוכרת חוץ מזה כלום, רק שאחד מהמשתתפים היה בינו גבסו.

מערכת סלונה הציעה לי לנסוע עד לבאר שבע, לבקר במקום של אחד המשתתפים בתכנית,

שיש לו מקום של אוכל תימני. זו היתה אשכרה העבודה הראשונה שלי כבלוגרית,

שהרווחתי ממנה כסף (קטן פצפון אבל מתחילים תמיד ממשהו לא?). ככ התרגשתי,

וככ לא האמנתי בעצמי, כי הייתי אמורה בעצם לסקר את המסעדה ולצלם, שביקשתי מחברה

צלמת שתצטרף אליי למסע, והצעתי לה 50% מהרווח שלי, כלומר שתינו נרוויח 1/2 שקל,

אבל ניסע לבאר שבע נאכל מרק תימני וקובנה ויהיה לנו טעים וכייף. וזה מה שהיה.

נסענו יחד ומאוד התביישתי. התביישתי לגשת לבעלים ולראיין אותו, הובכתי בטירוף

מלהצטלם, וכל הסיטואציה בגדול הביכה אותי, חזרתי הביתה, וידעתי שאני לא עושה את

יותר, זה לא הקטע שלי. אני אוהבת לפתח מתכונים, אבל אני לא כתבת שטח ומראיינת.

זה טוב שזה קרה כי במהלך השנים שלי כבלוגרית, מגיעות כל מני הצעות לכיוונים שונים

בתוך העולם הזה, ואין כמו להשתפשף על טעויות ותהיות,

ולדעת אחרי נסיונות מה מתאים יותר או פחות.

אחרי הנסיעה לבאר שבע, ביקשו ממני להעלות כתבה אצלי בבלוג בסלונה, יחד עם מתכון.

אז החלטתי להכין בבית קובנה שום ועשבי תיבול, וכך עשיתי. המתכון עלה לאתר שלי בסלונה,

עם תמונה ממש גרועה של קובנה, ואני לא חושבת שהיה לו ביקוש גדול. לא הייתי בלוגרית

גדולה אז, אבל כן עשיתי חייל בסלונה ומשום מה לא זכרתי שהקובנה משכה תשומת לב.

יכול להיות שהאנרגיות שלי, על כל הביקור והראיון של איש אחד עם מסעדה בבאר שבע,

שכנראה לא מבין בעצמו איך נפל לתוך ריאלטי באיזו טירה בלונדון, עשו את שלהן ולא משכו

הרבה אנשים לקובנת שום ועשבי תיבול שלי. ניחה.

עברו מלאאא שנים (כמעט 10!) ואני כבר בלוגרית עם בלוג משלה, עם המון עוקבים,

שומתכונים לא רעים בכלל, וכבר מגיעות אליי באופ ןקבוע בקשות מכם למתכונים

שעדיין לא קיימים בבבלוג, ואמנם כן קיימים בבלוגים ואתרים אחרים אבל אתם

סומכים עליי ויודעים שאני אפנק אתכם במתכון הכי טוב שיש. וזה מחמיא לי מאוד,

ומניע אותי לפעולה, ואני מודה לכם על זה. וכן, הבקשות לקובנה כבר זורמות אליי

כמה שנים, וכל פעם דחיתי את זה, רציתי שהיא תבוא בזמן הנכון והזמן הנכון הגיע.

אולי בגלל שיתוף הפעולה של לאחרונה עם חמאת לורפק, אני מוצאת את עצמי

מורחת בצקים בחמאה שלהם למריחה, וזה הופך לי את כל ההכנה לכייפית וקלילה,

ואולי זה החורף המטורף שהגיע, שהכניסו אותי אתמול למטבח וגרמו לי לצאת עם שתי

קובנות לא אחת!

אז אסביר לכם מה הכנתי שתבינו את הגדלים:

הכנתי קובנה אחת רגילה עם שומשום מקילו קמח, ועוד אחת קטנה יותר עם ממרח פסטו

מחצי קילו קמח. כלומר אחת גדול הואחת קטנה.

המתכון שכתבתי לכם הוא לאחת גדולה. ואתם יכולים להכין ממנה שתיים קטנות.

ואפ יש שאלות אני פה רק תכתבו לי בתגובות ואני עוזרת מיד!

תשמעו הן טעימות למות! אתמול בירכתי עליהן כי הן נטבלות במרק חורפי

והן פשוט מטורפות, גם בשבת בבוקר, עם עוד פינוקים על שולחן הבוקר הן

יחממו לכם את הבטן.

לסרטון עם שלבי הכנה בוידאו לחצו כאן

קובנה תימנית קלאסית וקובנה פסטו/ 2 קובנות בסירים של 24 ס״מ

(גרסת פרווה/טבעונית בסוף המתכון למטה)

מצרכים למתכון:

1 קג קמח לחם/קמח פיצה/קמח לבן רגיל

כף גדושה שמרים יבשים

100 גרם (1/2 כוס) סוכר לבן

2 כפות (20 גר׳) סוכר חום בהיר

כף מלח דק

2 ורבע כוסות (550 מ״ל) מי ברז

למריחה:

100-150 גר חמאה רכה  

ממרח פסטו (אופציונלי) המתכון לפסטו כאן 

1/3 כוס שומשום לעיטור התבנית

אופן ההכנה:

בקערת המיקסר מערבבים קמח, שמרים סוכר לבן סוכר חום מלח ומערבים

מפעילים את המיקסר ובמהירות איטית מתחילים למזוג מים, תחילה מחצת מהכמות ואז

לאט לאט עוד עד שמתקבל בקערה בצק רך וגמיש. הזהרו לא למזוג את כל המים בבית אחת.

המטרה שלכם היא בצק שנפרד יופי מדפנות הקערה ונשאר מעט דבוק לתחתית,

הוא ייצא עסיסי ולא יתייבש בהתפחה. לשים סהכ 8-10 דקות.

כשהבצק מוכן מעבירים אותו לקערה ממש מעט משומנת ומכסים בניילון להתפחה.

הבצק אמור להכפיל את נפחו בערך שעה שעה ורבע במקום חמים.

כשהבצק תפח מוציאים אויר ומחלקים אותו ל שמונה כדורים שווים (אצלי כל כדור שקל 212 גר׳)

מורחים מעט על כל כדור חמאה  רכה, ומניחים אותם על תבנית להתפחה חוזרת, של 40 דק׳.

כשהכדורים תפחו, מוציאים כדור אחד למשטח נח לעבודה.

מרדדים כל כדור לעלה/עיגול דק, ובעזרת פלטה וא אפילו עם הידיים מורחים את חלקו העליון

של העיגול בחמאה הרכה. מקפלים את צד שמאל של העיגול כלפי פנים חצי דרך, ומעליו

את צד ימין (כמו שמקפלים לג׳חנון) ומגלגלים לרולדה מהחלק הצק שפונה אליכם.

מניחים בצד. ממשיכים כל עם כל שאר חלקי הבצק.

כשכל העיגולים גולגלו לרולדות ומוכנים, מברישים את התבנית בחמאה רכה,

ומפזרים בפנים שומשום. מנערים מעט את התבנית כדי שהשומשום יידבק לתחתית

וגם לדפנות התבנית. מניחים את חלקי הבצק שלנו בסיר, כשהחלק הפתוח שלהם כלפי מעלה.

משמנים מעט את המכסה של הסיר בחלקו הפנימי, ומכסים את הסיר להתפחה חוזרת.

מתפיחים שוב, למשך שעה, או עד שהבצק תפח, אתם תראו בבירור אם הוא כבר הגיע

למכסה כשתפתחו לבדוק תפיחה. כשהבצק תפח, מחממים תנור ל 180 מעלות.

אופים את הקובנה בתנור כ 40-45 דקות עד שהרמתם את המכסה והקובנה שחומה למראה.

**לגרסת הפסטו, אחרי שמורחים חמאה על כל עיגול בצק, מניחים במרכז 2-3 כפיות ממרח

פסטו, ומורחים, ואז מגלגלים. מתקבלת בסופו של דבר קובנה שומנית יותר וטעימה בקטע

קיצוני!

**לאפייה איטית לילה בתנור, מחממים תנור ל 100-110 מעלות ומכניסים את הקובנה

לשש שעות, חשוב לבדוק אחרי 6 שעות מה מצבה שלא תתייבש.

**לפרווה/טבעוני אפשר להיעזר כמובן במחמאה