עוגת תפוחים רוסית (שרלוטקה)

נראית ונשמעת מעולה. יום שישי אני מנסה.

היי, לא ציינת קמח תופח, ולא אבקת אפייה… אז הכוונה לקמח רגיל?

אחח, שרלוטקה. הנה הפוסט שהעליתי הבוקר על הקיר שלי בפייסבוק:
חמדה, בואי, חורף בחוץ כמו שאת אוהבת'.
'כמה?' אני קוראת לו מחדר השינה, באמצע פרק 10 מתוך 400 ומשהו של הסדרה הטורקית 'הבור', יודעת שכבר תהיה לי תעסוקה לשנה שלמה מול משפחות פשע, אהבות, קנאות, מוזיקה ושולחנות ערוכים במיטב מטעמי המטבח הטורקי.
'17', הוא עונה ואני מחייכת בהנאה.
היש מספר יותר יפה מ 17 אחרי טמפרטורות הקיץ שמתחילות ב 35 ומגבירות?
ואחרי פרק וקפה אנחנו יוצאים להליכה.
אכן 17.
17 מעלות כמו באירופה.
17 מעלות המצננות ומקררות את הכתפיים והעורף וגורמות לעורף להצטמרר.
כל הקיץ חיכיתי ל 17 המעלות האלה.
ואנו צועדים.
השעה קצת אחרי 07:00 בבוקר בקיבוץ.
עגלולים בחצרות, דובי ישן שנשכח ונרטב בלילה מהטל, אי משם שיר ישראלי ישן, כוסות יין שנשארו על השולחן במרפסת מערב קודם.
אנו יוצאים משער היער ופונים ימינה, לעלייה שתסחט את נשמתי ונשימתי וכל הזמן הזה ידי בכף ידו והוא מאט כשצריך, ומושך כשקשה והיער כולו שלנו.
ובזמן ההליכה אני חולמת על שרלוטקה.
כבר מאמצע הלילה שאני חולמת על שרלוטקה.
מרגע שקרן אגם Keren Agam נתנה את המתכון לעוגת התפוחים הרוסית הזו, מזדמזמת בראשי המילה היפה הזו: שרלוטקה.
כמו בבושקה.
כמו ליושינקה.
על אחד ממדפי הספרייה שלי, עומדים ספרי בישול.
הם מרובבים בכתמים של סוכר, קמח וחמאה כמו שספרי בישול צריכים להיות.
הם נפתחים בדיוק בדף בו המתכון ללחמניות גבינה.
הם אהובים ומלווים והולכים איתי שנים רבות בין עשרות הדירות שעברתי.
הנה 'עוגות לכל עת' של נירה שויאר.
הנה שולה ולייזה והמלך החדש של המדף ספר האוכל של הדיי עפאים אותו קראתי כמו שקוראים רומן טוב, טובעת במילים ובתמונות. מלטפת את הדפים.
יודעת שלא אכין את כל המתכונים וזה לא משנה כלל. טעמם וריחם עולים מן הדפים וגורמים לגעגוע לכל השולחנות, הסירים, המצקות, ההורים, הסבים והסבתות בעולם.
נכון שגם לכן היה את הספר עם הכריכה הצהובה שלא ניתן לטעות בה 'ילדים מבשלים' שכתבה במיוחד לילדים רות סירקיס?
עד היום אני זוכרת איך הכנתי לראשונה כדורי שוקולד.
איך שברתי עם מערוך את הביסקוויטים בתוך שקית.
איך המסתי, לבדי, שוקולד.
איך גלגלתי בקוקוס ונתתי בתוך מנז'טים קטנים.
שנים אחר כך, הכנסתי את הסצינה הזו לתוך סיפור שכתבתי 'קונפי אווז בילקוט' ופורסם בגיליון 285 של כתב העת 'עיתון 77'.
אני אוהבת את ספרי הבישול שלי כמו שאני אוהבת את ספרי הפרוזה והשירה שאספתי וקראתי עם השנים.
והנה, בשבת של אחרי ולפני חג – שרלוטקה.
אני מדמיינת אותה כנסיכה רוסית עם קרינולינה, מרחפת בנשף ריקודים בארמון הצאר כשכרטיס הריקוד שלה מלא ונסיכים אוסטרים הונגרים בעלי כותפות זהב, חרבות ארוכות ושפמים עבותים ומדגדגים עומדים בתור.
ואלס עם שרלוטקה.
השם מתגלגל על הלשון.
מכל העוגות בעולם אני אוהבת עוגות
פרי.
ומכל עוגות הפרי אני אוהבת עוגות תפוחי עץ.
יש משהו בשילוב של תפוח חם, סוכר וקינמון שאי אפשר לעמוד בפניו.
וגם לא צריך.
עדיף לשבת ועם כף לבצוע את קרום העוגה הנשבר לשברים קטנים, כמו אדמה הנבקעת בזמן רעידת אדמה וחוצה ימים ויבשות.
ומתחת לקרום היבש והפריך, פרוסות תפוחי העץ שצופו בקרמל חם.
אנחנו מגישים את הכפות אל פינו ומתענגים.
העוגה חמה וריחנית.
שמה תואם לה בדיוק.
יש בה ש' של שמנת וק' של קינמון והיא מסתיימת באנחה מתוקה.
עוד שבוע שלם של חופש, ארוחות ואושפיזין.
שלפו לכן ספר מתכונים שאתן אוהבות במיוחד מהמדף, מצאו בו את המתכון שתמיד מצליח.
ערבבו, מזגו, לושו, רדדו, חממו ואם הכנתן גם אתן את השרלוטקה שלכן, אני מאחלת לכן ולשלכן לשבת בסוכה עם אושפיזין, או מוקדם בבוקר, כשמד הטמפרטורה מראה 17 מעלות, עם ספר, ובין פרק לפרק לעשות אתנחתא ולקחת את הפה עוד חתיכת שרלוטקה.
חג סוכות שמח.

היי
האם אפשר להכין את הבצק כמה שעות קודם?
רוצה להגיש את העוגה חמה.

הכנתי את העוגה והיא באמת מושלמת. הסרט שהכנת כל כך עוזר וכמו תמיד, כל מתכון שלך פשוט מעולה! תודה רבה❤️

הי קרן,
כמו תמיד עונג צרוף להכין את המתכונים שלך!
אם ארצה לאפות העוגה בתבנית בקוטר 26, איך אני מגדילה באותו יחס את כמויות המצרכים?
לא רוצה לקפח אף אורח וחוששת שתבנית קטנה יותר לא תספיק