סינבון מבצק שמרים ללא לישה-טריק של החיים

מאז הפוסט האחרון שלי לפני שבועיים השתנו לי לגמרי החיים, חלק מהשינוי זמני וחלק ממנו יישאר

לעד. לפני שבועיים בדיוק, קיבלתי הודעה שאבא שלי נפטר. לצערי הרב זה קרה בארץ אחרת

וללא שום הכנה מוקדמת. קם בבוקר, התקלח ונפטר. זו תקופה הזויה בעולם, והנסיעה להלוויה

היתה עבורי ועבור אחי בלתי אפשרית וקברנו את אבא בוידאו בוואטסאפ, כשאת הקדיש

אמרנו אנחנו בארץ כי איפה שהוא נקבר לא היה מניין. העצב מאוד מאוד גדול, ואחרי שקמנו

מהשבעה, ביום שישי, לא היה לי מושג איך אמשיך הלאה את החיים כשאני עוד כל כך עצובה וכואבת.

ואז באותו היום, עליתי על סקייטבורד. הדבר הכי מטופש שאשה בת 48 שלא רכבה על סקייטבורד

כמה שנים יכולה לעשות. ולמה עשיתי את זה ? כי הבן שלי בן 14 עלה עליו לפני ולא הצליח לעצור.

אז אמרתי לו ״בוא בוא, אני אראה לך איך עוצרים״. לא הספקתי להשלים עליה על הסקטבורד

והוא עף, עיקם לי את הרגל ואני איתו. התוצאה: ארבעה שברים במסרק כף רגל שמאל.

בית החולים הקרוב היה הילל יפה, הכאבים היו כאבי תופת, והחוויה לא היתה נעימה.

לקח להם שש שעות לשחרר אותי עם גבס הביתה, המיון שם היה עסוק בכמה מקרי

ירי ורצח שאירעו סמוך לחדרה, ואני רק רציתי ללכת הביתה עם משככי כאבים.

בלי לשים לב חזרתי הביתה כואבת ועסוקה בעתיד הרגל שלי וזה השכיח ממני את הפרידה מאבא.

על אבא שלי עוד אספר בפוסט אחר. זה סיפור ארוך בפני עצמו, רק אגיד שאני ילדה של אבא

שמתגעגעת אליו מאוד כל יום.

אז תראו, אני לא מתבכיינת אני פשוט בהלם כמה זה מטורף, ההבדל בין שתי רגליים פעילות,

לרגל אחת. כי כשיש רגל אחת אז צריך כסא גלגלים או קביים, ואז הידיים עסוקות.

כשהידיים עסוקות והכל כואב, אי אפשר לעשות כלום לבד. יש לי המון סיפורים מצחיקים כבר

שקרו לי מאז, אני לרוב משתפת אותם על בסיס יום יומי בסטורי שלי, אבל בהחלט זה לא פשוט.

זה דורש התארגנות מחדש בכל פעולה הכי קטנה של היום יום שלנו. אני עוד לא יודעת

מתי יירד גבס, אני רק יודעת שאני מקבלת המון עזרה, מהחברים ומהמשפחה שלי, ושאני

מקבלת טונות, אבל טונות של אהבה מהעוקבים שלי, זה מגיע במשלוחי אוכל, עציצים, מתנות

תמונות ומה לא…. זה מחמם את הלב בטירוף. אז יצא שישבתי שבעה ואז נפלתי,

ולא העליתי מתכונים שבועיים שבשבילי זה המון זמן. השבוע התחלנו להתארגן בבית יחד

עם העובדים שלי, להכנות של מתכונים כשאני יושבת על הכסא ונותנת בעיקר הוראות והם מיישמים.

זה קשה!! אבל אני מתרגלת:-) . אחד הדברים הכי חשוב לי בתהליך השיקום של הרגל מלבד

המנוחה שלה, זה להמשיך לאפות וליצור, אני מרגישה שזה מחזיק אותי ועושה לי מצב רוח טוב.

כי אפשר ברגע אחד ליפול, הרי למישהי פעילה כמוני, שברגע אחד לא יכולה לעשות כלום לבד,

לא יכולה ללכת לים, לא לרקוד, לא להתרוצץ בבית כמו שאני רגילה, זה נורא. אבל באמת שמצאתי

נחמה ענקית וטובה בלהמשיך ולהעלות מתכונים ולקבל מכם בחזרה אהבה.

אז אני חושבת על דברים קלילים! ונזכרת איך רגע לפני הסגר הראשון הכנו יחד בגטים

שהפכו להיות ויראלים, אז למה שלא נכין גם בצק לשמרים מתוק באותה הדרך? עשיתי נסיון

וזה יצא מושלם! בצק רך רך ונעים, אף אחד לא יאמין לכם שלא לשתם אותו כמו שנהוג.

אני בחרתי להכין ממנו סינבונס ואתם יכולים בקלות להכין

ממנו גם כל עוגת שמרים אחרת, כזה שמערבבים דקה בקערה וזה קסם.

סינבון מבצק שמרים ללא לישה-טריק של החיים/תבנית עגולה בקוטר 24 או תבנית מרובעת 30*30

(גרסת פרווה בסוף הפוסט למטה)

מצרכים למתכון:

לבצק:

3.5 כוסות (500 גר׳) קמח לחם לבן או קמח לבן רגיל

2 כפיות שמרים יבשים

1/3 כוס+2 כפות (80 גר׳) סוכר לבן

2 ביצים גודל L

1/2 כפית מלח

כוס (240 מ״ל) חלב חמים

100 גר׳ חמאה מומסת

למלית:

100 גר׳ חמאה רכה

150 גר׳ סוכר חום בהיר

2 כפות קינמון

להברשה:

ביצה טרופה עם מעט מים

לציפוי:

כוס (120 גר׳)אבקת סוכר

2 כפות מים רותחים

אופן ההכנה:

בקערה בעזרת כף עץ מערבבים קמח, מלח, שמרים יבשים וסוכר

בקערה נפרדת טורפים ביצים, וחמאה מומסת, ואת החלב וטורפים היטב.

מעבירים את תערובת הרטובים לקערת היבשים, ומערבבים בעזרת כך עץ

עד שמתקבל גוש בצק שנפרד מהקערה לא יותר, זה ייקח לכם בערך 40 שניות.

הבצק אמור להישאר גושי ולא חלק אין מה לדאוג.

מכסים בניילון נצמד ובמגבת ומניחים להתפחה כשעה וחצי שעתיים  במקום חמים

עד שהבצק התיישר ומעט תפח. (שימו לה שזה לא בצק שתופח הרבה)

מעבירים את הבצק למשטח מקומח, כיון שהבצק דביק אפשר להתשמש

בקמח על הידיים כדי טיפה לעבוד איתו. מוציאים אויר ומסדרים אותו לכדור.

כדי לרדד אותו תדאגו לקמח מספיק את משטח העבודה שלכם, אני מזכירה שמדובר

בבצק שיחסית לבצקים שאתם מכירים הוא מעט דביק .

בעזרת מערוך מרדדים את הבצק למלבן גדול, לי היה נח להפוך את הבצק פעמיים בזמן רידוד.

בעזרת לפטה או סכין מורחים על פני הבצק את החמאה הרכה. מערבבים את הסוכר החום עם

אבקת הקינמון ומפזרים באופן אחיד על פני הבצק מעל החמאה.

מגלגלים את הבצק לרולדה, ופורסים לשושנים. אצלי התקבלו 12 שושנים.

מעבירים את השושנים לתבנית משומנת, מכסים שוב בניילון או במגבת ומניחים להתפחה חוזרת

של 45-60 דק רצוי באיזור חמים אם קר.

מחממים תנור ל 180 מעלות, וכשהסינבונס תפחו מברישים אותם בביצה טרופה.

אופים כ 25-30 דק עד שהסינבונס שחומים למראה.

לציפוי:

מערבבים בקערה אבקת סוכר עם מים רותחים עד לקבלת מרקם משחתי (סטייל טחינה)

בעזרת כף או מזלג מזלפים את הציפוי מעל הסינבונס.

**הסינבונס במיטבם ביום האפייה אבל ניתן להקפיא אותם בעודם טריים ולחמם לפני הגשה.

**ניתן להתפיח את הבצק לילה במקרר

**קמח לחם או קמח לבן אפשר להמיר במניטובה לבן, קמח פיצה או קמח כוסמין לבן. ניתן להמיר

מחצית מכמות הקמח בקמח מלא.

**לפרווה המירו בבצק את החמאה ב 1/3 כוס שמן קנולה, חלב במים או בחלב סויה ,ובמלית אפשר למרוח נטורינה או מחמאה

במקום חמאה.

**אפשר להמיר את מלית הקינמון בכל מלית אחרת שאוהבים, כמו המלית הזו או הזו