מי שעוקב אחרי הסטורי שלי באינטוש, כבר מכיר ויודע שהיום הכי פעיל שלי בשבוע במטבח הוא שבת בבוקר,
כשכל הבית עוד ישן, והעולם בחוץ שקט ולא ממהר לשום מקום, אז אני מרגישה הכי נח נעים ורגוע לאפות.
בדרך כלל גם יוצאים לי הדברים הכי יפים ויצירתיים בשבת בבוקר, וזה תמיד קורה בספונטניות ובלי שום הכנה.
לקראת יום כיפור, ואחרי סקר קצר בדף הפייסבוק של נשואה למאפייה, החלטתי לאפות עוגיות שיתאימו לתקופת החגים וליום כיפור בפרט. זה נדיר שאני מכינה מאפים לבלוג ובכלל והילדים שלי עפים…
בשבוע שעבר, קפצתי לבקר את החיילת בבסיס בשבת, והיא ביקשה שאביא איתי עוגת גבינה פירורים. הכנתי לה עוגה מאחד המתכונים הקלאסיים ביותר שמצאתי בבית של קרין גורן , בתבנית פיירקס…
עבר כמעט חודש שלם מאז הפוסט האחרון בבלוג ואני מרגישה שעבר הרבה יותר מדי זמן. הספקתי מאז לבקר למשך 10 ימים בדרום הודו בסדנת ריקוד (ניה) יוגה, וגלישה, להתאהב בהודו…
כמו בכל שנה בקיץ, אנחנו יורדים כמעט כל יום לים, רק שהשנה גילינו חוף חדש, וכל כך כייף לנו שם, שאנחנו מזמינים חברים להצטרף אלינו כל יום לקראת השקיעה, ונשארים…
מכירים את זה שיש לכם רושם על מישהו או משהו, בלי שבאמת הכרתם אותו? אז כזה עם תאנים. פרייארית, אני מודה, וחבל קצת בשבילי על השנים המבוזבזות שלי ללא תאנים.…
בפריז אהובתי, אפיתי עוגת בננות וסילאן. במטבח הקטן ומלא ההשראה בדירה של סנדרה, בת הזוג של אח שלי. התארחתי בדירה למשך כמה ימים עם אמא שלי, דודה שלי אח שלי…
אני מרגישה קצת שלא הייתי בבלוג בערך לנצח, למרות שעבר בדיוק חודש. זה היה חודש עמוס בטירוף, בפרוייקטים ובסדנאות, וכמה שרציתי וניסיתי, לא הצלחתי להתפנות. תמיד כשאני מרווחת יותר…
בשבת הקרובה אני מארחת לארוחת בראנץ הראשונה שלי דרך EatWith, זה אומר שאני מארחת לא לסדנה אלא לארוחת בוקר קצרה יותר, עם תפריט ידוע מראש, והארוחה הוזמנה כאירוע פרטי. פיתות…
בכל יום שני, המתבגרת הולכת אחרי שעות הלימודים לחוג דרמה, זה הדבר הכי טוב שקרה לה השנה, ומאז שהיא שם היא פורחת, ומי כמוני יודע כמה חשוב שלמתבגר יהיו רגעי…